מכירים את התחושה שאתם רעבים או רוצים לאכול משהו טעים?
מיד אחרי שהתחושה הזו עולה, מתחילה שרשרת של פעולות:
הליכה אל המטבח, מבט חטוף על השיש לראות מה אפשר לאכול, פתיחת ארונות, פתיחת דלת המקרר. בסוף נבחר מאכל כלשהו – לרוב הדבר הכי זמין שחיפושינו העלו. השלל נאכל, ואתם חוזרים לעיסוקיכם הקודמים, עד שהתחושה הזו תעלה שוב.
בפוסט הזה אנחנו נדבר על הבחירה. מה גרם לכם לבחור במאכל המסויים שבחרתם?
אציין קודם שיש הרבה מה לדבר על הפחתת תשוקה למתוק, ויסות תחושת רעב ובולמוסי אכילה. נושאים אלו קשורים לאיזון הורמונלי, איזון רמות סוכר, ניהול מתח נפשי והשלמת חסרים תזונתיים. אני מטפלת בזה בקליניקה, ואולי בעתיד אכתוב על כך פוסט. אך כפי שצינתי קודם, הפוסט הזה עוסק בבחירה.
נחזור לרגע בו אתם מסתובבים במטבח, מסתכלים לצדדים ופותחים דלתות – מה אתם מחפשים? מאכל אהוב, מוכר, שקל לקחת אותו ושקל להכין אותו.
במה תבחרו? סביר להניח במשהו שבחרתם כבר פעמים רבות קודם לכן במצב דומה – מאכל שנמצא קבוע על השיש או בתחילת המדף (קל להגיע), דורש כמה פעולות קצרות לאכילה (אולי רק פתיחת קופסה, או שטיפה) וכמובן מאכל שאתם מאוד אוהבים. זה יכול להיות ממתק, חטיף, קורנפלקס, יוגורט או כל דבר אחר בסגנון. הסיכוי שזה יהיה סלט שחתכתם הרגע מאוד נמוך, גם לא תבשיל של אורז ועדשים שדורש הכנה (או שהכנתם ונמצא בעומק המקרר).
בשיקול הגיוני, ברור לכם שעדיף לא להוציא שוב שקית צ’יפס מהארון, אלא לקחת פרי או אגוזים, לחתוך מלפפון או להכין סוף סוף ארוחה מזינה. אבל ברגע האמת, אתם בוחרם אחרת. יש כמה דברים פשוטים שתוכלו לעשות שיעזרו לכם לשנות את הבחירה הזו, ולאכול יותר בריא כמו שההגיון שלכם אומר.
כאן אנחנו מגיעים לדבר על המושג “ארכיטקטורת הבחירה”. ארכיטקטורת הבחירה עוסקת בעיצוב האופן בו מוצגות אפשרויות בחירה לאדם העומד בפני החלטה. זאת מתוך השקפה שלעיצוב הזה יש יכולת השפעה גבוהה מאוד על קבלת ההחלטה. למשל, ניסויי תצפית שנערכו בחברת שירותי הזנה גדולה, הראו שלמיקום המנות על שולחן ההגשה, יש השפעה על בחירת המנה. מנות שנמצאות בהתחלה ובסוף בעלות סבירות גדולה יותר להיבחר. את המושג העלו לראשונה ריצ’ארד ת’אלר מאוניברסיטת שיקאגו וקאס סאנסטיין מהרווארד בשנת 2008, והם הרחיבו על הגורמים המשפיעים על הבחירה במאמר שפורסם בשנת 2010 באתר SSRN.
בין הגורמים שהם מציינים: קיום ברירת מחדל (default) לבחירה, לקיחה בחשבון של טעויות, התאמה בין בחירה לבין תחושה ומשוב. כל אחד מאלה משפיע על הבחירה שלנו בכל פעם שעולה בנו תחושת רעב ואנו רוצים לאכול משהו. על כל אלו ביכולתנו להשפיע מראש, כך שנוכל לבחור נכון יותר.
מהי “בחירה נכונה יותר”? נכונה יותר מבחינת כל אחת ואחד באופן אישי, מה שהיא או הוא רואים לנכון. בנוסף, גם מה שמוסכם על החברה כ”נכון יותר”. דוגמה לכך היא שמוסכם על כולם שנכון יותר לאכול 7 מנות של ירקות ביום מאשר 7 קוביות שוקולד. לכן, בחירה נכונה של רוב האנשים תהיה אכילת 7 מנות ירקות ביום. מצד שני, לאדם הסובל מקוליטיס אקוטי בחירה נכונה יותר תהיה 7 קוביות שוקולד (לא שזה יועיל לבריאותו, אך לפחות זה לא יגרום לפצעים חמורים במערכת העיכול שלו).
אז הבנו שיש גורמים שמשפיעים על הבחירה שלנו. הבנו שיש בחירה נכונה שמוסכמת על כולם, ושגם צריך להתחשב במה שנכון לאדם מסויים. ומה עכשיו? מה נוכל לעשות כדי שנבחר נכון? בואו נסתכל על 4 הגורמים שציינו:
1. קיום ברירת מחדל (default)
כאשר יש ברירת מחדל, יש יותר סיכויים שנבחר אותה, במיוחד אם אנחנו חושבים שהיא נבחרה לכזו מתוך שיקול הגיוני.
תסתכלו על המטבח שלכם: מה ברירות המחדל שלכם? איפה אתם מסתכלים קודם כשאתם מחפשים דבר מה לאכול? סביר להניח שברירת המחדל שלכם נמצאת על השיש או במקום נגיש בארון או במקרר. אם העוגיות נמצאות אצלכם בארון הקרוב והירקות עמוק במקרר, לא יהיה מפתיע לגלות שברירת המחדל שלכם היא עוגיות.
נסו לארגן מחדש את הסדר במטבח – להניח פירות שטופים בקערה במרכז שולחן האוכל או על השיש, לשים ירקות שאם אוהבים בקדמת המדף במקרר, להעביר את העוגיות עמוק לתוך הארון (או אולי לא להכניס אותם בכלל הביתה).
נסו לדאוג שיהיה מזון מזין וזמין – הכינו כמויות והקפיאו. כמו למשל מאפין שיבולת שועל במתכון כאן.
2. לקיחה בחשבון של טעויות
אם אנחנו יכולים לצפות מראש שסביר שנטעה, נוכל לעשות משהו כדי למנוע את הטעות עוד לפני שהיא מתרחשת. למשל, אם אתם יודעים שבשעות הערב אתם מחפשים משהו מתוק לאכול, ויודעים שאם יהיה אנטיפסטי מוכן זה יפחית את הסיכוי לבחור בעוגיות, תוכלו להכין אנטיפסטי מראש שיהיה לכם לערב.
חשבו על הזמנים והמקומות בהם אתם “נופלים” לאוכל פחות טוב לדעתכם. נסו לחשוב מה יכול לעזור לכם לבחור אחרת, והתכוננו לכך.
3. התאמה בין בחירה לבין תחושה
כשאנחנו ניצבים בפני בחירה ועומדות לפנינו אפשרויות, אחד הדברים שאנחנו עושים זה לבחון את ההרגשה שהייתה לנו בעבר כשבחרנו באפשרות מסויימת. אם מציגים בפניכם תפוח ושוקולד, מה תחשבו על התחושה שכל אחד מהם נותן לכם? שוקולד בטח אכלתם באירועים, בחגיגות יום הולדת, ברגעים משמחים. הוא מתחבר לכם מאוד עם תחושות טובות. יכול להיות גם שהוא פשוט ממש ממש טעים לכם ומעביר בכם תחושת עונג צרופה. והתפוח? יכול להיות שבקושי אכלתם תפוחים עד כה, ואין לכם בכלל תחושה לקשר לאפשרות הזו. יכול להיות שהכריחו אתכם פעם לאכול אותו בילדות או שהוא נרשם לכם בתפריט דיאטה שנכשלתם בה. כל אלה נקשרים לתחושות לא נעימות. במצב כזה ברור שתבחרו שוקולד.
נסו לחשוב מה התחושות שמעלים בכם מאכלים מסויימים? אם יש הרבה מאכלים לא בריאים שמעלים בכם תחושות טובות, תוכלו להבין טוב יותר מדוע אתם אוכלים שוב ושוב אוכל שאתם חושבים שאינו בריא.
נסו לקשר תחושות טובות עם אוכל בריא – התמקדו ברעננות שלו, בתחושה הטובה שהוא עושה לכם בגוף וגם צרפו אותו בזמנים של חוויות טובות.
אכלו שוב ושוב אוכל בריא – כדי לייצר אתלכם זיכרון של תחושה שמתקשרת אם האוכל. אם גם אתם לא אכלתם הרבה תפוחים בחייכם, יהיה לכם קשה לבחור בהם ברגע האמת, אין לכם הרבה קשר איתם. אכלו שוב ושוב תפוחים, תתיידדו איתם, ותראו שתבחרו בהם יותר.
4. משוב
כשמקבלים החלטה כלשהי ומקבלים עליה משוב חיובי, זה מחזק ומגדיל את הסיכויים שנבחר בכך שוב.
חפשו את האנשים המקיפים אתכם שיכולים לתת לכם משוב חיובי על בחירות נכונות שאתם עושים.
תנו לעצמכם משוב חיובי וחזקו את עצמכם על כל פעם בה אתם בוחרים לאכול מזון בריא.
עכשיו יש לכם כמה כלים שיעזרו לכם לבחור טוב יותר את האוכל שאתם אוכלים.
מקוה שהמידע עזר לכם.
מכירים מישהו נוסף שהפוסט יכול לעזור לו? שתפו אותו, שנינו נודה לכם.
