אז מה גורם למחלה? או מה גורם לבריאות?

לפני אי אילו שנים, כשהייתי בצבא, הייתה שבת אחת שאני לא אשכח.
בשבת הזו כמעט כל המחנה היה עם תסמינים קשים במערכת העיכול (שלשולים ועוד).
האוכל נבדק, ויצא תקין. כנראה שהסתובב איזה וירוס.
אבל לקראת שבת, ומישהו צריך לדאוג לאוכל לכולם, צריך לתפעל את המטבח.
קראו לכל מי שלא היה חולה להגיע לתשאול קצר כדי לבדוק האם הוא כשיר לעבוד במטבח.
מתוך כל אנשי המחנה, הגיעו בודדים שהיו בריאים, אני הייתי ביניהם.
בודדים שלא חלו, לא נדבקו. בזמן שרבים כן.

השאלה “מה גרם לכל כך הרבה חיילים לחלות?” עלתה מיד, היא מתבקשת.
אבל יש שאלה נוספת חשובה שלפעמים שוכחים אותה (גם אני לא חשבתי עליה בזמנו) –
“מה גרם לבודדים לא לחלות?”

האם הוירוס הוא שגרם למחלה?
אם הוא הגורם, אז איך לא כל מי שנחשף לוירוס חלה? איך היו חיילים שנחשפו לוירוס ולא חלו?
כנראה שיש גורם אחר או נוסף למחלה.
או במילים אחרות, יש גורם כלשהו שמונע את המחלה.
מהו הגורם הזה?
אולי מערכת חיסון שמתפקדת טוב?
אולי חסינות טובה במערכת העיכול?
אולי מצב רגשי?

מה יש לבריאים שלחולים אין?
איך אפשר למנוע את המחלה הבאה?

כל השאלות האלו הן בעיניי קריטיות להבנה של מנגנוני מחלה ומנגנוני ריפוי, פיזיים או נפשיים.
הן שאלות שפותחות פתח להסתכלות מזוית אחרת על הבריאות שלנו.
זוית הסתכלות שמדגישה את הבריאות ויוצאת ממנה.
ששמה דגש על חיזוק ושימור הבריאות, על מניעה ולא רק על החלמה ממחלות.

מניחה שאם אתם כאן, גם אתם שאלתם את השאלות האלה.
אני כאן רק כדי להזכיר את זה, כי בסביבה שאנו נמצאים בה היום, לפעמים קשה לזכור.
 
ומה קרה בבסיס בשבת? אני ועוד כמה חבר’ה תפעלנו את המטבח והכנו אוכל לכולם.
הייתה חוויה מעניינת, גם ככה לרוב החיילים לא היה תיאבון…